1 ושבתי אני ואראה את־כל־העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃ 2 ושבח אני את־המתים שכבר מתו מן־החיים אשר המה חיים עדנה׃ 3 וטוב משניהם את אשר־עדן לא היה אשר לא־ראה את־המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃

4 וראיתי אני את־כל־עמל ואת כל־כשרון המעשה כי היא קנאת־איש מרעהו גם־זה הבל ורעות רוח׃ 5 הכסיל חבק את־ידיו ואכל את־בשרו׃ 6 טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃

7 ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃ 8 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין־לו ואין קץ לכל־עמלו גם־[כ= עיניו] [ק= עינו] לא־תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את־נפשי מטובה גם־זה הבל וענין רע הוא׃

9 טובים השנים מן־האחד אשר יש־להם שכר טוב בעמלם׃ 10 כי אם־יפלו האחד יקים את־חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ 11 גם אם־ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ 12 ואם־יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃

13 טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא־ידע להזהר עוד׃ 14 כי־מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃ 15 ראיתי את־כל־החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃ 16 אין־קץ לכל־העם לכל אשר־היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו־בו כי־גם־זה הבל ורעיון רוח׃